יחסי ממון בין בני זוג

Joomla!

 

         

הרשום להלן, אינו מהווה עצה משפטית ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בדיני משפחה.

כאשר אדם נישא לבן או בת זוגו, הוא נכנס למערכת יחסים המתבטאת במישורים רבים, ביניהם גם במישור הממוני. היינו, כאשר אדם נכנס בשערי מוסד הנישואים, לקשר שנוצר, ישנה משמעות בכל הנוגע ליחסי הממון והרכוש בינו ובין בן/בת זוגו. מהי אותו משמעות? על כך יפורט להלן:  

מערכת היחסים בין בני זוג נשואים

ישנה הבחנה ברורה בין זוגות שנישאו בטרם למועד כניסת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 (להלן: חוק יחסי ממון) לתוקף (ה-1.1.74), לבין בני זוג שנישאו לאחריו:

יחסי ממון בין בני זוג שנישאו בטרם ל-01.01.74

על בני הזוג שנישאו קודם לתאריך 01.01.74, לא חל חוק יחסי ממון, אלא, שחלה חזקת השיתוף בנכסים, יצירת הפסיקה בבתי המשפט. חזקה זו קובעת, כי בהנחה שהוכח שבני הזוג ניהלו חיים משותפים  וכן בהנחה שהוכח כי קיימו מאמץ משותף בקיום התא המשפחתי, חלה חזקה לפיה הם התכוונו לערוך שיתוף מלא בנכסיהם ולכן בעת פירוד, יש לערוך ביניהם חלוקה שווה של הנכסים (50/50). נטל ההוכחה לתחולתה של חזקת השיתוף מוטלת על התובע במשפט ואם הוכיח כי הוא ובן/בת זוגו חיו חיים משותפים וקיימו מאמץ משותף לקיומו של התא המשפחתי, על הנתבע יהיה להוכיח כי לגבי חלק מסוים של הרכוש או לגבי כולו, לא הייתה כוונה לבצע שיתוף.                                         

חזקת השיתוף חלה, בין היתר, על הנכסים המפורטים להלן:  

  • דירת המגורים  –  לגביה ההנחה שבני הזוג רצו לקיים שיתוף היא החזקה ביותר. לפיכך, משהוכחו תנאיה של חזקת השיתוף בין בני הזוג, יהיה קשה מאוד לסתור אותה, בכל הנוגע לדירת המגורים.
    תחולה כאשר רישום הדירה הוא רק על שם אחד הצדדים: על אף שיש לרישום כוח ראייתי מסוים המרמז על כך שלצדדים הייתה כוונה לבצע הפרדה בבעלות בה, אין הוא ראייה בלעדית ולפיכך חזקת השיתוף עשויה לחול גם במקרה כזה, באם מהנסיבות יתברר שהצדדים עשו בה שיתוף בפועל ולא ביצעו לגביה הפרדה.  
  • נכסים שנרכשו ע"י אחד מהצדדים בטרם לנישואים: חזקת השיתוף יכולה לחול אף על נכסים אלו, בתנאי שיראה התובע כי מהתנהגות הצדדים עולה, כי נעשה בהם שיתוף בפועל במסגרת הנישואים. זהו המצב למשל, אם בני הזוג הנשואים, גרים בדירה במשך שנים רבות, ראו בה את המקום לקיום מרכז חייהם או עשו בה  מספר שיפוצים במהלך השנים ועוד.   
  • חשבונות בנק: חזקת השיתוף חלה גם על חשבונות הבנק של הצדדים ובלבד שלא הוכחה כוונה של הצדדים כי חשבון מסוים ייוחד רק לאחד מהם.  
    תחולה כשחשבון הבנק רק על שם אחד מבני הזוג: עובדה זו אינה שוללת את תחולת חזקת השיתוף על חשבון הבנק, במיוחד כאשר ברור שחלק מהכספים שהופקדו בו שימשו לצרכים המשותפים של בני הזוג. החזקה לא תחול במידה שיוכח כי הצדדים התכוונו שלא לעשות חלוקה בחשבון זה.
  • זכויות סוציאליות: כגון קופות גמל, פיצויי פיטורין וקרנות השתלמות. חזקת השיתוף  חלה גם עליהן.
  • נכסים עסקיים: חזקת השיתוף חלה גם לגביהם, אפילו אם רק אחד מבני הזוג ניהל את העסק בפועל.   
  • נכסי קריירה ומוניטין: בית המשפט העליון הביע נכונות עקרונית להכיר במוניטין ונכסי קריירה כנכללים תחת חזקת השיתוף, בהתקיימם של תנאים מסוימים. נכסי קריירה – השיפור בכושר השתכרותו של אדם במהלך הנישואין.

זהו אם כן, המצב המשפטי לגבי זוגות שנישאו, בטרם לכניסתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג לתוקף. מצב זה קיים, כל עוד בין הצדדים אין הסכם ממון אשר מסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם, במקרה של פירוד.

יחסי ממון בין בני זוג שנישאו לאחר ה-01.01.74

על בני הזוג שנישאו לאחר ה - 01.01.74, חל חוק יחסי ממון בין בני זוג.            
החוק קובע כי בזמן נישואיהם של בני הזוג, לא קיימת חזקת שיתוף ביניהם וכל צד שומר על רכושו שלו. כאשר הנישואים מגיעים לקיצם או בהתקיים אחד מהתנאים הרשומים בס' 5א(1) לחוק יחסי ממון, נעשה ביניהם הסדר איזון משאבים – שמשמעותו חלוקה שווה של כל הנכסים שברשות בני הזוג, בהפחתת הנכסים שאינם ברי איזון.

  • נכסים שאינם נחשבים כברי איזון:
    מתנות שנתנו בזמן הנישואים לאחד מבני הזוג. 
    ירושה שקיבל אחד מבני הזוג בזמן הנישואים.
    ירושה או מתנות שקיבל אחד מבני הזוג לפני הנישואים.
    רכוש אחר שהיה לאחד מבני הזוג לפני הנישואין.
    נכסים שיש הסכמה בכתב לגביהם, שהם לא יאוזנו ע"י הצדדים.
  • חריג: כאשר מהתנהגות הצדדים נראה כי הם עשו שיתוף לאורך זמן בנכסים אשר אינם ברי איזון, עשוי בית המשפט לקבוע, כי תחול עליהם חזקת שיתוף מכוח הדין הכללי ולכן הבעלות בהם תחולק בין הצדדים.

זהו אם כן, המצב המשפטי לגבי זוגות שנישאו, לאחר כניסתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג לתוקף. מצב זה קיים, כל עוד בין הצדדים אין הסכם ממון אשר מסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם, במקרה של פירוד.

הסכמי ממון בין בני זוג:

המדובר בהסכם שנעשה בכתב בין בני הזוג הנשואים, בו הם מסדירים את חלוקת הרכוש ביניהם, אם נישואיהם יעלו על שרטון. ההסכם בא להחליף את הסדר איזון המשאבים שקבוע בחוק יחסי ממון או את חזקת השיתוף בנכסים(בהתאם לשנת הנישואים) והוא זה שיקבע את חלוקת הנכסים בין בני הזוג בפועל, אם יתרחש ביניהם פירוד.

להלן יובאו פרטים חשובים הנוגעים להסכם ממון:  

  • אישורו של הסכם ממון: הסכם ממון טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג(בית הדין הרבני ליהודים). האישור יינתן לאחר שהערכאה הרלוונטית תבחן האם ההסכם נחתם בהסכמתם החופשית של הצדדים  וכי הם מבינים את משמעותו ותוצאותיו.  חריג לכלל: כאשר הסכם הממון נכרת בטרם לנישואים, יכול גם עו"ד-נוטריון לאשרו ובתנאי שערך בירור דומה לזה שהיה על בית המשפט או בית הדין לערוך, בטרם לחתימה על ההסכם.         
  • אילו זוגות יכולים להגיש הסכם ממון לאישור: כל זוג שיש בידיו ראייה לכאורה לכך שהם נשואים, או זוגות שקיבלו פס"ד רבני המחייב אותם בגט לחומרא.

לסיכום, מוסד הנישואים יוצר בין בני זוג מערכת של זכויות וחובות המתבטאת בכמה מישורים - שאחד מהם הוא מישור יחסי הממון בין בני הזוג. על זוגות שנישאו בטרם לכניסתו של חוק יחסי ממון לתוקף, חלה חזקת השיתוף יצירת הפסיקה, לפיה לאחר שהוכח כי בני הזוג ניהלו חיים משותפים וקיימו מאמץ משותף לקיום התא המשפחתי, תחול עליהם חזקת שיתוף, המניחה כי הם התכוונו לעשות שיתוף מלא בנכסיהם, כל עוד לא הוכח אחרת.  

על זוגות שנישאו לאחר תחולת חוק יחסי ממון, חל הסדר איזון המשאבים, היינו, כל צד שומר על רכושו ורק כאשר הנישואים פוקעים (או שחל אירוע אחר המוגדר בחוק), יתבצע איזון הנכסים בין הצדדים – חלוקה שווה של מצבת הנכסים שבידי בני הזוג, למעט נכסים וזכויות שהחוק קבע כי לא יכללו במצבת זו.  

במידה שהצדדים מעוניינים כי יחול עליהם הסדר רכושי שונה מזה שחל עליהם לפי הפסיקה (אם נישאו לפני שנת 74) או החוק (אם נישאו אחרי שנת 74), הם יכולים לערוך הסכם ממון, אשר  יסדיר את יחסיהם הרכושיים. הסכם זה יהיה בר תוקף, כל עוד יעשה בכתב ויקבל את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה/בי"ד מוסמך/נוטריון, אם הוא נעשה לפני הנישואים או את אישורו של ביהמ"ש לענייני המשפחה/ביה"ד הרלוונטי, לאחר הנישואים.