שאלות ותשובות

Joomla!

האם תיתכן הכרה ב"ידועים בציבור" כשאחד מהם או שניהם נשואים לאחרים?
התשובה לכך היא חיובית. ניתן לקבל הכרזה שמאן דהוא "ידוע בציבור" גם כאשר אחד הצדדים או שניהם נשואים לאחר. השאלה היא כמובן שאלה שבעובדה הדורשת הוכחה. 
ואולם, חוקים מסויימים מגבילים במפורש את זכויות ה"ידוע בציבור" לעומת בן הזוג החוקי, והם מעדיפים במקרה של התנגשות את בן הזוג החוקי. כך, למשל, סעיף 55 לחוק הירושה מאפשר ל"ידוע בציבור" לרשת בתנאי מפורש שהן המוריש והן ה"ידוע בציבור" לא היו נשואים לאחר ביום הפטירה.


האם ידועים בציבור חייבים להגדיר את יחסיהם בחוזה כתוב לצורך ההכרה בהם?
התשובה לכך היא, שאין הכרח בחוזה כתוב לצורך הוכחת קיום יחסים של ידועים בציבור. את ההכרה מעניק בית המשפט על סמך הוכחת עצם היחסים ומהותם על ידי עדויות וראיות שונות, המובאות בפניו (אורח החיים של הצדדים, קיום משק בית משותף, קיום קורת גג משותפת וכו'). 
יחד עם זאת, רצוי לדעתנו לבני זוג המבקשים לחיות כידועים בציבור, להגדיר את יחסיהם בחוזה כתוב, שבו ימוצו התנאים שהם מבקשים לקבוע במערכת היחסים שבחרו לעצמם. חוזה זה עשוי למנוע ויכוחים ומחלוקות במקרים של פירוד או סכסוך ביניהם. 
כדאי לשים לב לכך שעצם חתימת חוזה בין בני זוג, שבו הם מגדירים את עצמם כידועים בציבור, אין היא כשלעצמה מספיקה לכך שבית המשפט יכיר בהם כידועים בציבור, על בני הזוג להוכיח בכל מקרה כי אכן נתקיימו ביחסיהם התנאים הדרושים מהותית לצורך הכרה זו.


האם פגישות מקריות יוצרות מעמד של ידועים בציבור?
יש מקום להבחין בין יחסים ממושכים ויחסים קצרי טווח חולפים. לא יהיה זה נכון לכלול פגישות מקריות כיוצרות מעמד של "ידועים בציבור". דרושה אבחנה בין יחסים המכוונים רק לספק צרכים מוגבלים במין, לבין יחסים משמעותיים יותר בין גבר ואשה. אין זה אומר כי החוק אינו צריך להכיר בתוצאות משפטיות העשויות להיות קשורות אף ליחסים מקריים בלתי קבועים. זאת עשו ויעשו מערכות הצדק. למשל, באחריות האב של ילד שנולד מיחסים כאלה לשלם מזונות לילד, כאשר אבהותו הוכחה. עקרון זה מוכר בכל- או במרבית- השיטות המשפטיות.


האם לידועה בציבור קיימת זכות למזונות?
ל"ידועה בציבור" אין זכות מוקנית למזונות, אפילו אם תזכה בפסק דין הצהרתי המכיר בה כ"ידועה בציבור". זכותה של "ידועה בציבור" למזונות יכולה להתבסס רק על הסכם מפורש או מכללא. במקרים מסוימים הפסיקה מכירה בזכותם של בני זוג ליהנות מדמי הסתגלות לאחר פירוד.


האם דרושה תקופת מינימום של חיים משותפים לצורך ההכרה במעמד ה"ידועים בציבור"?
לכאורה, מבחינה הגיונית יש הכרח בתקופת "הכשרה", מינימלית, שרק לאחריה יוכלו צדדים או מי מהם לטעון למעמד של "ידועים בציבור". מהי אותה תקופה? שנה, שנתיים או יותר מכך, ואולי מספיקה תקופה של חודשים ספורים לכך?
לחקיקה ולפסיקה בישראל נשאר מימד הזמן עלום, ואין בהם קביעת זמן מינימלית. ההתייחסות לגורם הזמן היא כאל גורם אחד שיש להביאו בחשבון יחד עם גורמים אחרים (רציפות, הולדה, סיבת העדר טקס הנישואין, כוונת הצדדים וכו) כדי לבחון את אינטנסיביות החיים ואת ההצדקה להענקת ההכרה. עם זאת, ברור כי ככל שתקופת הזמן של החיים המשותפים תהיה ארוכה יותר, כן תגבר הנטיה להעניק את הכרת בית המשפט בבני הזוג כ"ידועים בציבור".


מה הן זכויות הידועים בציבור ברכוש המשותף?
לפי הלכת השיתוף, מתבצעת חלוקה של נכסי בני הזוג שנצברו על ידם במאמץ משותף במהלך חייהם המשותפים. על מנת שתחול הלכת השיתוף על בני זוג ידועים בציבור, יש צורך להוכיח כוונת שיתוף במהלך החיים המשותפים. לקביעת אופן החלוקה של הרכוש נבדקים המאמץ המשותף, משך החיים המשותפים, אופי החיים וכיו"ב. חזקת השיתוף ברכוש כוללת גם חזקה של שיתוף בחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים. לעניין נכסים עסקיים, נקבע בפסיקה כי לא די בחזקת השיתוף, ועל הידוע בציבור מוטל נטל כבד יותר להוכיח כוונת שיתוף גם בנכסים מסוג זה.


האם ידועים בציבור חייבים להוכיח כי הציבור חשבם לזוג נשוי?
עד לשנות השישים, תמכו רוב שופטי בית המשפט העליון בגישה, לפיה על הידועים בציבור להוכיח כי הם נחשבו בציבור כזוג נשוי. אולם גישה זו נשתנתה, ובית המשפט העליון בפס"ד משנת 1971 (בג"צ 243/71 אייזיק (שיק) נ' שר הפנים) קבע כי אין חשיבות לידיעת הציבור, כי בני הזוג לא היו נשואים ודי בהוכחת הקשר ביניהם. פסקי דין מאוחרים יותר, אימצו את הגישה המרחיבה, שהפכה להלכה הקובעת בישראל.


האם קיום חשבון בנק נפרד לכל אחד מבני הזוג, עשוי לסתור את יחסיהם כידועים בציבור?
קיום חשבון בנק נפרד לכל אחד מבני הזוג כשלעצמו, אין בו כדי לפגוע בטיב היחסים שבין ידועים בציבור, וכשלעצמו לא יוכל לשמש עילה לפסול את קיומם. מאידך, בהצטברו לראיות אחרות, הוא יכול לשמש ראייה נוספת לראיות אחרות כדי לסייע בידי המבקש לקעקע את טענת קיומם של יחסי ידועים בציבור.